לפני שבועיים בערך, בדרך לחיפה, עצרתי בעתלית בבית של מיכל וניר. הם לא היו אבל השאירו לי מפתח. ישבתי לי בשקט ליד שולחן האוכל, הסתכלתי מסביב, והרגשתי את הדבר הזה שהלב מתרחב. מין תחושת סיפוק אדירה לראות ולהרגיש איך כל הפרטים המרובים שאספנו בבית הזה, הצבעים, החפצים, הטקסטורות, העולמות השונים- איך הם התחברו ביחד ויצרו מקום חדש, שלם ונעים. כשנסעתי משם עוד המשכתי להרגיש את הקסם של החיבור ואת השקט שהוא מביא איתו. וחשבתי על הבחירה הזו בעיצוב בתים שגורמת לי לכל כך הרבה שמחה בשנתיים האחרונות.
עיצוב וצילום שרון ברקת
את הבית בעתלית ניר ומיכל קנו לפני כחמש שנים והם גרים בו עם שלושת ילדיהם.
בפגישה הראשונה ניר אמר שהוא רוצה בית צבעוני ומיכל אמרה שהיא רוצה בית בהיר ורגוע. המשותף היה שלשניהם נורא הפריע הבלגן וממש לא התחשק להם לחזור הביתה. הם התלוננו על אוסף הרהיטים שלא נוחים להם, חפצים שלא מתאימים אחד לשני ולצרכים שלהם, ושפשוט לא נעים בבית. בשיחה בינינו למדתי על אורח החיים שלהם, מתי הם חוזרים הביתה, איפה מניחים חפצים, מה עושים בשעות הפנאי- כל בני המשפחה וכל אחד בנפרד, באילו חלקים של הבית משתמשים בשעות השונות, ואילו פונקציות חסרות. שמעתי מה הם אוהבים ומה לא, וחידדנו את ההבנות האלה תוך כדי התבוננות בתמונות שונות שהבאתי איתי. עברנו על הריהוט הקיים כדי להבין מה יכול להישאר, מה יעבור שיפוץ ומה יצא. וכמובן שמעתי מהם מה התקציב שלהם לשינוי.
פינת אוכל - לפני
חלל מרכזי -לפני
מכיוון שאחת הסיבות לבלגן היתה החוסר במקומות איחסון, תכננתי דלת נסתרת שסוגרת את האיזור שמתחת למדרגות והופכת אותו לארון גדול עם מדפים וקולבים ופתאום נהיה מקום לתיקים, מעילים נעליים ועוד אינסוף פריטים שהתגלגלו בכל רחבי הבית. בנוסף תכננתי גם קונסולה שעומדת בין הספה לספסל שמאחור ויוצרת פינה שימושית שמכילה חלק מהמשחקים והחפצים של הילדים.
אחד הדברים שניר ומיכל הדגישו בשיחה היה הרצון שלהם שעיצוב הבית לא יפגע בחופש התנועה והנינוחות בבית ושהילדים יוכלו להמשיך לשחק וליצור גם בחלל המרכזי כמו שעשו עד כה.
אמצע תהליך
אמצע תהליך
אמצע תהליך
את שולחן האוכל והכיסאות שהיו החלפנו בשולחן נפתח שמתאים למשפחה שמארחת הרבה, וששת הכסאות שנאספו במקומות שונים נצבעו בצבע אפור אחיד. גם שלישיית מנורות הוינטאג' שמצאנו בשוק הפשפשים נשלחו לצביעה ואיתם שידת הטלויזיה שהיתה חומה ועצובה וקיבלה צבע ורוד בהיר ותוספת של גלגלים אדומים. לספסל שעבר במשפחה בירושה תפרנו מזרן וכריות וגם מנורת הרצפה מאיקאה התחדשה בכיסוי חדש ומשמח.
יש זמן בתהליך הזה של הסטיילינג שהוא מותח במיוחד. הרבה דברים כבר נסגרו, הרהיטים הגדולים כבר בבית, חלק גדול מהתקציב נגמר, ועדיין הקירות לא "מתאספים" ביחד. זה זמן שאני כבר למדתי להכיר ולהכיל ולמרות זאת בכל פעם הוא מבהיל אותי מחדש. ואז מתחיל הליקוט של הפרטים. השטיחים, התמונות, פסלונים, אגרטלים, סלסלות. כמובן שלכל משפחה ולכל בית מתאימים פריטים אחרים לגמרי. בבית של ניר ומיכל חיכיתי עם ההחלטה על צבע הקיר בפינת האוכל לסוף. חיכיתי עם ההחלטה זו מכיוון שהיה לי חשוב לשמור על הבאלאנס בין העדינות של הבית לריבוי הפרטים והצבעים שלו ופחדתי שהקיר הגדול הזה ישבש הכל. אבל בסופו של דבר הצבע הסגלגל אפור נתן חום ושקט נוספים והשלים את המראה.
כשנועה הבת הצעירה, מספרת על העבר היא אומרת ש"זה קרה כשגרנו בבית הישן". ולמרות שהם בכלל לא עברו דירה ההרגשה בבית שונה לגמרי. כך גם בשירותי האורחים שאת צבע הקיר הנהדר שלהם ניר בחר. אני מתה על החדר הזה.
חנויות וספקים: טולמנס בית יהשוע, קמחי תאורה, אייטמס גלרי, וינטאג' שוק הפשפשים, וואן בדרום, שטיחי מתריב, רהיטי קצב, אלי וציון שוק הפשפשים, בוב שוק הפשפשים, מצבעת רמו, פוטו ארט סנטר, הביטאט, גלוריה מונדי, קטיפה כחולה, בית ילדים.קום, איקאה, צחי נבו, ראומה חיות, יעל שרצר.
.Kittymccall, Westelm, Society6, Inaluxe, Poterybarn, Dailydoodlegram ,1 of 135.